האם התחזית על מות ההייטק הישראלי הייתה מוקדמת מדי?

שנת 2023 הייתה שנה סוערת עבור ההייטק הישראלי. סדרת אירועים קשים, בהם הרפורמה / הפיכה המשפטית שהוציאה אנשי הייטק רבים ממגדל השן אל רחובות העיר, עליית הריבית ואיתה התייקרות הכסף, מלחמה ממושכת, גיוס של 15% מכוח-האדם במשק למילואים (בהייטק המספרים גם טיפסו ל-30%), פגיעה בשרשראות אספקה עולמיות (תודות לחות'ים), וגם כשל מהותי בהסברה שלנו לעולם - הובילו יחד לפרסום תחזיות סוף שנה פסימיות, שניבאו את קיצו של ענף ההייטק הישראלי.

‍

ארבעה חודשים לאחר מכן, תמונה שונה מתהווה. נתונים מהרבעון הראשון של 2024 מציגים התאוששות זהירה, עם קצב השקעות שחוזר לרמות של 2019 ו-2020 ופעילות M&A ערה. נשאלת השאלה, האם קברנו את ההייטק הישראלי מוקדם מדי?
‍

ובעיקר: האם ייתכן שרובנו, משקיעי ההון-סיכון, טעינו בכך שאיימנו והזהרנו מ"קריסת" ההיי-טק הישראלי, וערבבנו באזהרות הללו שיקולים ודעות פוליטיות? ‍

‍

הנה למשל הנתונים מהרבעון הראשון של 2024, אשר מציירים תמונה שונה:

• קצב ההשקעות חזר לרמות של 2019 ו-2020: סכומים של 4-6 מיליארד דולר מושקעים כל שנה בסטארט-אפים ישראלים. בדומה לשנים שקדמו לשנות השיא חסרות התקדים של 2021 ו-2022.

• עלייה בגיוסי הון: לפי הדו"ח הרבעוני של IVC ו-לאומיטק, גיוסי ההון ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-1.6 מיליארד דולר ב-105 סבבי גיוס, מה שמהווה עלייה של 10% בהשוואה לסך הגיוסים ברבעון הרביעי של 2023.

• התעוררות בשוק ה-M&A: שוק הרכישות והמיזוגים פועל בקצב גבוה, עם עסקאות בהיקף כולל של כמיליארד דולר מתחילת השנה. עמית קרפ, שותף בקרן ההון-סיכון סמר, שיתף אינפוגרפיקה המציגה את תמונת המצב המלאה, בדגש על חברות הסייבר המובילות את תחום המיזוגים והרכישות. (אפשר לקרוא כאן).

• הקמת סטארט-אפים חדשים: כמו שפרסמנו בדוח הפרה-סיד שלנו בפיוז'ן, לא מוקמים בישראל פחות סטארט-אפים חדשים. הדו"חות שאנו קוראים לא סופרים את החברות החדשות המתאגדות מחוץ לישראל, ולכן נראה שיש ירידה דרמטית כשבפועל קיימת "הטיה" בנתונים - אין האטה משמעותית ביזימה ובהקמה של חברות חדשות באופן קונספטואלי בישראל.

• הירידה בקצב ההשקעות והיקף ההשקעות בישראל: נמצא בהלימה לירידה באירופה ובארה"ב. כמו שכתבתי בציוץ קודם על הנתונים ששיתף אסף חורש מקרן וינטג' (אם במקרה פספסתם), הירידה בקצב והיקף ההשקעות בסטארט-אפים וקרנות ישראליות הינו בהלימה כמעט מוחלטת לירידה שחוו גם שווקים אחרים שלא "סבלו" מרפורמה/הפיכה, מלחמה, ועוד גורמים מקומיים.

זה הרגע לציין לטובה את עוצמתו וחוסנו של ההייטק הישראלי ושל כלכלת החדשנות הישראלית.


למרות סימני התאוששות מעודדים, כמה אתגרים משמעותיים ממשיכים להאפיל על עתיד ההייטק הישראלי:

• רוב עסקאות המיזוגים והרכישות מתרכזות בעיקר בתחום הסייבר, כשרק בחודש החולף נרכשו שלוש חברות סייבר ישראליות (Avalor, Gem Security ו-Flow Security) בסכום כולל של 900 מיליון דולר. הריכוזיות הגבוהה בתחום מובילה לחוסר גיוון ולפגיעות גבוהה יותר לתנודות השוק, ותהיה לגבי מיצוב ההיי-טק הישראלי אל מול תעשיות העתיד בהן ישראל תידרש להציג חדשנות גם כן (בינה-מלאכותית, בריאות ורפואה, VR/AR, אקלים, מזון, חקלאות, ועוד).

• עדיין "יש מצב" שההערכות נכונות ונצטרך לשים אליהן לב: ייתכן שבטווח הבינוני-ארוך נראה ירידה בהשקעות מצד קרנות הון-סיכון בינלאומיות, בעיקר אמריקניות,  גורם שעלול להשפיע לרעה על גיוסי ההון של חברות ישראליות וגם קרנות ישראליות (שכבר, לפי הדיווחים של Vintage - פחות קרנות גייסו פחות כסף בשנה החולפת, ביחס לשנים עברו).

זה הזמן להזכיר שמרבית הכסף הזורם לסצינת הסטארט-אפים הישראלית הוא כסף זר (שכן, גם הקרנות הישראליות מגייסות למעשה את רוב הכסף שלהן מ-LPים מחו"ל, בדגש על אמריקנים). ולכן, ירידה בסנטימנט של הדוד סאם כלפי ישראל, אם תקרה, עשויה להיות עם משמעויות משבריות לשוק הישראלי.

בנוסף, ובניגוד לפרסומים מסוימים בתקשורת, כנראה שמרבית המשקיעים המוסדיים האמריקנים המתוחכמים שירצו לצמצם או להפסיק להשקיע בישראל - לא ישלחו על כך "ממו" מסודר, אלא פשוט יסיטו אט-אט את הכספים מהשוק המקומי, ואנחנו נגלה את הפער עקב כך רק בנתונים של הדוחות שיצאו בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות. עם זאת, שוב - חשוב לציין, זה בעיקר אירוע לשים אליו לב, ולא קביעה מצידי שזה אכן המצב. אנחנו נמשיך לעקוב ברבעונים הבאים לבחון מה באמת קורה.

• במבט אופטימי קדימה, ישנם כספים גדולים של מיליארדי דולרים ("Dry Powder") הזמינים להשקעה בהייטק הישראלי, הן בקרנות קיימות והן בקרנות חדשות המוקמות בימים אלו; והיזמים והיזמות הישראלים הוכיחו שהסביבה הגיאו-פוליטית בה גדלו יצקה בהם חוסן ועמידות גם בפני "סערה של ברבורים שחורים".עם זאת, המשקיעים זהירים יותר כעת, וייקח זמן עד שנראה את ההשפעות המלאות של התקופה הזו על ההייטק הישראלי. על כולנו האחריות לשים לב למתרחש.

‍

קרדיט לאיור: גיא מורד

‍