בינה מלאכותית משנה את העולם במהירות מסחררת, ומשאירה אחריה לא מעט שאלות: לאן הטכנולוגיה מתפתחת? איך היא תשפיע על חיינו? ומה מקומה של ישראל במירוץ הגלובלי? ישבנו לשיחה עם זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, יואב שוהם, מנכ"ל ושותף-מייסד של AI21 Labs, וחמי ראם, מנכ"ל YOPI, כדי לנסות ולחזות את עתיד התחום
בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום – מהמנועים שמנהלים את שיחות הצ'אט שלנו ועד לאלגוריתמים שמעצבים את הדרך שבה עסקים, תעשיות ואפילו ממשלות מקבלות החלטות. בזמן שיותר ויותר חברות מאמצות טכנולוגיות AI, השיח סביב התחום הופך למורכב יותר: מצד אחד, מדובר בפריצת דרך חסרת תקדים שמביאה עימה חדשנות ויעילות; מצד שני, ישנם חששות בנוגע לאתיקה, השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה, ואפילו על יציבות הדמוקרטיות.
אבל מעבר לכל זה, נשאלת השאלה: האם ההייפ סביב AI מוצדק, או שמדובר בבועה שתתפוצץ? האם הטכנולוגיה הזו כאן כדי להישאר ולשנות את חיינו, או שיום אחד נסתכל אחורה על התקופה הזו כעל עוד אופנה חולפת?
כדי להבין לאן מועדות פניו של עולם הבינה המלאכותית, מה החידושים הצפויים בשנים הקרובות, ומה חלקה של ישראל בזירה הגלובלית, התכנסנו בפרק מיוחד של "חדשנות על הבר".
בסדרה הזו, בכירי רשות החדשנות משוחחים עם מובילי עולם הכלכלה והחדשנות בישראל, והפעם נפגשנו עם זיו קציר, ראש התכנית הלאומית לבינה-מלאכותית ברשות החדשנות, יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד שותף של AI21 Labs, אחת מהחברות המובילות בפיתוח מודלי שפה מתקדמים, וחמי ראם, מנכ"ל YOPI, סטארטאפ פורץ דרך בתחום ניטור הבריאות.
דיברנו על הכיוון שאליו צועד התחום, איך ישראל יכולה לשמור על מעמדה כמעצמה טכנולוגית, ואיך אפשר להתמודד עם האתגרים שמביא עימו עידן ה-AI.
.jpg)
יואב שוהם: "ברור שיש הייפ סביב AI, וזה לא פעם ראשונה – היו תקופות של עליות ומורדות בתחום. אבל הפעם יש מספיק בשר שהופך את זה לשינוי אמיתי. המערכות של היום הן מדהימות, אבל גם טיפשות להפליא. מה שנראה בשנתיים הקרובות הוא מעבר ממערכות מבוססות מודלי שפה בלבד, למה שאנחנו מכנים 'מערכות מורכבות' – AI שיכול להריץ קוד, לקרוא מקורות שונים ולשלב מידע בצורה אמינה יותר.
התעשייה אט אט מתחילה להבין שהבינה המלאכותית היא לא רק כלי קסם, אלא מערכת שצריך להבין, לפתח ולשפר בהתמדה. אנחנו רואים מעבר ממערכות גנריות כמו ChatGPT לכיוונים הרבה יותר ממוקדים, שמאפשרים יצירת פתרונות מותאמים אישית לחברות ועסקים. השלב הבא יהיה אינטגרציה עמוקה יותר של AI בקבלת החלטות ארגוניות ועסקיות."
זיו קציר: "ישראל כבר היום נמצאת בחזית החדשנות בבינה מלאכותית. יש לנו מחקר אקדמי מצוין, סטארטאפים מובילים והשקעות ממשלתיות שמתחילות לתת פירות. עם זאת, יש עדיין פערים שצריך לסגור – במיוחד בכל מה שקשור להטמעה רחבה של AI בתעשיות מסורתיות ובמגזר הציבורי. כדי לשמור על היתרון שלנו, אנחנו צריכים לשלב בין תמיכה ממשלתית, השקעות פרטיות ופיתוח תשתיות חישוביות שיאפשרו לתעשייה לצמוח."
יואב שוהם: "יש תפיסה לפיה AI הוא משחק של Winner Takes It All', והחברות שמגייסות הכי הרבה כסף הן שישתלטו על השוק, אבל זה לא בהכרח נכון. היכולות של מודלי שפה עצומים מתחילות להגיע לנקודת חזרת ערך נמוכה – להגדיל אותם עוד ועוד כבר לא מביא שיפור משמעותי. ישראל, כמו תמיד, טובה בחדשנות וביצירתיות, ופחות בתחרות על משאבי חישוב ענקיים. יש לנו הזדמנות להיות מובילים בתחומים כמו התאמות AI ספציפיות לתעשיות שונות, ובפתרונות יותר חכמים וממוקדים שמנצלים את הכוח של המודלים האלה בצורה יעילה."
זיו קציר: "אנחנו רואים יותר ויותר חברות סטארטאפ ישראליות שמייצרות פתרונות מבוססי AI לתחומים כמו רפואה, אבטחת סייבר ואנרגיה מתחדשת. היתרון שלנו הוא בגישה יצירתית לפתרון בעיות, ולאו דווקא בכוח חישובי אינסופי. העתיד של ישראל ב-AI טמון ביצירתיות שלנו, וביכולת לבנות מודלים חכמים שדורשים פחות משאבים."
חמי ראם: "ב-YOPI פיתחנו טכנולוגיה ייחודית למדידת אלקטרוליטים בזיעה, שמהם ניתן להסיק על צריכת החמצן של הגוף – אינדיקציה ישירה לרמות מאמץ, עייפות, והכי חשוב – סימנים מוקדמים לבעיות לבביות. כיום, כדי לקבל נתונים כאלה, צריך להשתמש במכשור מסורבל כמו מסכות במעבדות. אנחנו הצלחנו להכניס את כל זה לחיישן קטן ופשוט. אנחנו משתמשים בבינה-מלאכותית כדי לפענח מידע ביולוגי מהזיעה שלנו. מדובר בטכנולוגיה שיכולה לזהות מצבי סטרס, עייפות או בעיות רפואיות לפני שהן הופכות לבעיות אמיתיות.
המטרה הגדולה היא לזהות התקפי לב בין חצי שנה לשנה לפני שוהם קורים – ולתת לאנשים הזדמנות להציל את חייהם בזמן. אחד האתגרים שלנו היה לפתח מערכת AI שיודעת להפריד בין 'רעש' לנתונים משמעותיים – וזה משהו שאנחנו משפרים כל הזמן בעזרת למידת מכונה."
חמי ראם: "אני תמיד אומר שאנחנו לא רק סטארט-אפ, אלא שליחות. כשהקמנו את YOPI, עשינו את זה מתוך מטרה להציל חיים – זיהוי מוקדם של התקפי לב וייעול אימונים של ספורטאים. אבל אף אחד לא הכין אותנו לאתגר של לנהל חברה אחרי השבעה באוקטובר. כמו כל חברה בישראל, גם אנחנו הושפענו מהאירועים. במשך שלושה חודשים לא עבדנו. עובדים גויסו למילואים, ספקים נכנסו לקשיים, והיו לא מעט אתגרים.
אבל מהרגע שיכולנו, התחלנו לבנות מחדש – עברנו למשרדים זמניים, אספנו ציוד, דאגנו לעובדים. התקופה הזאת חידדה לנו עד כמה יש חשיבות לפיתוחים שלנו. היכולת לנטר מצבי סטרס למשל הפכה לרלוונטית יותר מאי פעם, וזה נתן לנו מוטיבציה להמשיך ולהשקיע. אני מאמין שדווקא היכולת הזו – לקום מהקרשים ולהמשיך – היא מה שהופכת יזמים ישראלים למה שוהם."
יואב שוהם: "אני לא מהמפחידים. זה נושא שתמיד עולה, אבל צריך לזכור ש-AI הוא בסופו של דבר כלי. יש בהחלט אתגרים, כמו השפעה על שוק העבודה או בעיות של פייק ניוז, אבל אנחנו לא בדרך להשתלטות של המכונות על העולם. הסכנה האמיתית היא שיכולת ההבחנה בין אמת לבדיה תיעלם – ושם נמצא האתגר האמיתי. ישראל יכולה להיות שחקנית מפתח בפתרון הבעיה הזו, אם נשכיל לנצל את היתרון שלנו ביצירתיות ובתשתיות מתאימות. יש לא מעט תחזיות מופרכות, אבל אני חושב שהשינוי הגדול הבא יהיה ביכולת של AI להיות לא רק עוזר טכני, אלא שותף אינטלקטואלי אמיתי. נראה מערכות AI שיודעות לנהל שיח מורכב, לסייע בקבלת החלטות אסטרטגיות ואפילו להיות סוג של 'יועץ' בתחומים מסוימים.
"חמי ראם: "אני מסכים. הטכנולוגיה היא כלי, והשאלה היא איך אנחנו משתמשים בה. כמו בכל דבר – מי שידע לנצל אותה נכון, ירוויח בגדול."
