דו"ח השקעות הפרה-סיד הראשון בישראל

‍

לאחרונה פרסמנו ב-Fusion את דוח השקעות הפרה-סיד השנתי הראשון בישראל. הדוח שם זרקור על קטגוריה שלא מקבלת במה בתקשורת ובניתוחי תעשיית הסטארט-אפים המקומית, והיא גיוסי סבבי הפרה-סיד, בהיקפים של מאות אלפי דולרים ועד מיליון וחצי דולר.

‍

אנחנו מגדירים את גיוס הפרה-סיד כסיבוב אסטרטגי עבור חברות תוכנה, במיוחד בעידן הנוכחי בו לא נדרשים הרבה משאבים כדי להקים סטארט-אפ. הכסף משמש לבניית המוצר, גיוס לקוחות ראשונים, וגירוד התחלתי של פרודקט-מרקט פיט קטן, משם אפשר לרוץ קדימה.

‍

אלו השקעות בהיקפים קטנים שמאתגר למדוד ולתעד, ולכן לרוב הן חולפות מתחת לרדאר ו"נבלעות" בהכרזות סבבי הסיד של הקרנות הגדולות. בפועל, אלו ההשקעות שמאפשרות לחברות ליצור הוכחת היתכנות (POC) למוצר שלהן ולהגיע למכירות הראשוניות, מה שמסמן לקרנות הגדולות והמוסדיות שזה הזמן להתקרב ולהתעניין בהשקעות המשך.

‍

אנחנו רואים חשיבות גדולה בהצגת הנתונים האלו, ולכן יצרנו בפיוז'ן לראשונה תמונה רחבה של פעילות השקעות הפרה-סיד בישראל. אפשר לראות שאנחנו ממצבים כאן קטגוריה חדשה ואמיתית, שעל פי ההערכות שלנו כוללת כמה מאות חברות בשנה שמגייסות את הסכומים האלו.

‍

אלו ארבעת הממצאים העיקריים שעולים מהדוח:

‍

1. הסטארטאפים הישראלים עוברים לארצות הברית ונרשמים כחברה אמריקנית.

‍

2. יזמים ישראלים כבר לא מצליחים לגייס כסף רק על בסיס רעיון טוב ומצגת, דרוש POC ולעיתים קרובות: ולידציה משמעותית הרבה יותר, בדמות הכנסות.

‍

3. חברות חדשות מקבלות השקעות בשווי נמוך לעומת שנים קודמות.

‍

4. משקיעי אנג'ל נמנעים מלהיות המשקיע היחיד ונוטים להשקיע כקבוצה.

‍

‍

יש גם כמה בשורות מעניינות בדוח שלנו, אותן אפרק בקורלציה לסדר הממצאים שכתבתי מעל.

‍

1. לפי נתונים פנימיים שלנו, מספר צוותי היזמים החדשים שנוסדו בארץ לא הצטמצם בשנה החולפת - למרות מה שקראנו בכותרות העיתונים - מה שהצטמצם הוא כמות החברות שמתאגדות בכלל (יזמים, כאמור, מחכים להתאגד כדי לגייס כסף ולהביא לקוחות). זאת במקביל לכך שחברות הבוחרות להתאגד בארצות-הברית לא נספרות במידע שנאסף על ידי רשות החדשנות ו-SNC, מה שיוצר הטיה מסוימת בנתונים.

צוותי יזמים ישראלים שבוחרים לא להתאגד בשלבי הארלי סטייג' זה לא דבר חדש, מה שכן השתנה דרמטית הוא כמות החברות החדשות שבוחרות להירשם מחוץ לישראל: כ-80% מהחברות שנפתחו כאן בשנה החולפת נרשמו כחברות אמריקאיות במדינת דלאוור.
‍

אי אפשר שלא לנתק מהנתון הזה את חוסר היציבות הפוליטית והבטחונית שישראל נקלעה אליה בשנה האחרונה.

‍

2. אנחנו רואים שרבות מהחברות האלו מגייסות הון ראשוני בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים, לא רק על בסיס רעיון ומצגת, אלא ממש על מוצר ולקוחות.

‍

זו קצת "האמת הלא מדוברת" בסבבי הסיד הישראליים; לגייס סיד של 5, 7, או 12 מיליון דולר זה אפשרי בעיקר אם אתם יזמים סדרתיים שפועלים בתחומי הסייבר, אנטרפרייז ובינה מלאכותית. אם אין לכם את השילוב הזה של צוות נכון ובתחום חם, אתם חייב להוכיח אקסקיושן לפני שאתם יוצאים לסיבוב הגדול.

‍

3. הדו"ח מראה ברמה הכי אופרטיבית שתמו הימים בהם פיץ' ומצגת מצליחים לגייס 4 מיליון דולר.יזמים כיום יוצאים ומגייסים את הסיבוב הראשון ב"מנות קטנות יותר" (כמה מאות אלפי דולרים) ובונים את המוצר והחברה בצורה בריאה יותר. במקום לרוץ לבנות חברה עם עשרות עובדים ולפזר את ההון שגוייס על משאבים מרובים, כמו שנעשה בשנים קודמות עם סבבי גיוס של מיליוני דולרים, כעת האסטרטגיה היא לעשות הרבה עם ה"מעט" שגוייס, להוכיח ולידציה ואיתה לחזור ולגייס את הסיבוב המשמעותי הבא.

‍

‍

‍

‍

4. כ-72% ממשקיעי האנג'ל איתם דיברנו בגיבוש הדוח, בחרו להשקיע כקבוצה ביחד עם עוד 3-4 אנג'לים נוספים, כדי להימנע ממצב בו הם המשקיעים היחידים בחברה. גם בקרב הקרנות ראינו קווי דמיון, כש-55% מהקרנות בחרו לצרף עוד 1-2 קרנות נוספות לסיבוב.

‍

‍

‍

‍

הדוח הופק ב-Fusion והוא מבוסס על נתונים שסופקו לקרן מ-54 משקיעי אנג'ל פעילים ששיתפו מידע על 190 עסקאות, ו-31 קרנות סיד ופרה-סיד המשקיעות בישראל, ששיתפו מידע על 110 עסקאות. לכל אלו מצטרף מידע פנימי שנאסף בפיוז'ן ב-12 החודשים האחרונים, המתעד פעילות של יותר מ-900 צוותים ישראלים בשלב הפרה-סיד.

‍

את הדו"ח המלא אפשר להוריד ולקרוא בבלוג שלנו - כאן

‍

‍