2024 הייתה שנה יוצאת דופן בהון-סיכון הישראלי. למרות מציאות מאתגרת שכללה מלחמה, אי-ודאות פוליטית וכלכלית, ותנודות גלובליות משמעותיות – התעשייה המקומית הפגינה עמידות מרשימה. כמה מרשימה? צריך לומר את האמת: לא מעט ניבאו קריסה כלכלית, בריחת מוחות, ודעיכת השקעות זרות. אבל המציאות בהיי-טק הישראלי, בכנות, פחות דרמטית והרבה יותר מעודדת.
ב"כנס הטרנדים והתחזיות" השנתי שלנו ב-Fusion, שהתקיים בחודש שעבר בשיתוף קרן Vintage, הצגנו נתונים שמעידים על מגמה חיובית: 2024 ננעלה בשיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, בסכום מצטבר של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.
בנימה אישית, אנו ב-Fusion ביצענו השנה מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים כחול לבן; ערכנו יותר מ-50 כנסים, סדנאות ומפגשים עבור יזמות ויזמים; השקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל; וגם סדרת "מאסטרקלאס" חדשה בפודקאסט שלנו (הפעם בנושא מכירות).
השנה חגגנו גם הצלחות גדולות של סטארט-אפים בהם השקענו (תמיד הצ'ק הראשון/שלב הפרה-סיד), כמו המכירה של Innplay Labs לפלייטיקה בכ-300 מיליון דולר, אקזיטים נוספים של חברות כמו LoudnClear, Lychee ו-Novacy, וסבבי גיוס משמעותיים של חברות מובילות. בין הבולטות Agora שגייסה 35 מיליון דולר, DigitalOwl עם גיוס של 12 מיליון דולר, ScaleOps שהשלימה סבב של 58 מיליון דולר, ו-Clarity שגייסה 16 מיליון דולר. בנוסף, חברות כמו Samplead, Quack AI, Obol, Pickommerce, Feminai, Singit ועוד רבות הצליחו להשלים השנה סבבי סיד מרשימים.
(את סיכום השנה המלא שלנו ב-Fusion תוכלו לקרוא כאן).
אבל לצד האופטימיות, אי אפשר להתעלם מכמה סימני אזהרה משמעותיים: מימון סטארט-אפים חדשים הפך מורכב יותר, ההון מתרכז בתעשיות ספציפיות (ואתם יכולים לנחש אילו), ונראה שהשנה הקרובה תציב אתגרים נוספים, עליהם נדון בהמשך הניוזלטר.
וכל אלו מובילים לשאלה המרכזית:
לאן הולכים המיליארדים ב-2025?
בואו נצלול פנימה ונגלה.
אם נהנתם מהתוכן, עזרו לי להנגיש אותו לקוראים וקוראות נוספים: הזמינו חברים להירשם כאן. (או פשוט העבירו להם את המייל הזה).
תבורכו,
גיא
מה מחכה לכם החודש בניוזלטר:
אז כמה כסף באמת גויס בשנה החולפת? בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, סטארט-אפים ישראליים גייסו 8.1 מיליארד דולר – עלייה קלה לעומת 7.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2023. אבל לצד העלייה בהיקף הגיוסים, נרשמה ירידה משמעותית במספר העסקאות: רק 434 עסקאות נסגרו, לעומת 682 בשנה הקודמת.
המשמעות: פחות חברות סטארט-אפ מצליחות לגייס כסף, אבל אלו שכן – מגייסות סכומים גדולים יותר. "הכסף הולך למנצחים", כמו שאומרים. חברות שנחשבות למצוינות נהנות מגיוס סכומים משמעותיים יותר, אך הדרך לגיוס כזה הפכה מאתגרת ותובענית יותר מתמיד - כי פחות חברות מצליחות לגייס. בקיצור, תעשיית הסטארט-אפים הופכת עוד יותר א-סימטרית.
גם בשוק המיזוגים והרכישות (M&A) נרשם שיא כל הזמנים: סטארט-אפים ישראליים נרכשו בסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר – שובר את השיא הקודם מ-2021, שעמד על 8.6 מיליארד דולר.
מאיפה מגיע הכסף? הנתונים מראים ש-78% מערך העסקאות הגיעו מרוכשים זרים, מתוכם 40% ממשקיעים אמריקנים. זה הזמן לציין למי שתהה שבפועל, היסטורית, רוב הכסף הזורם להיי-טק בישראל מגיע מכסף זר ובעיקר מארה"ב - בין אם באמצעות רכישות ובין אם דרך קרנות השקעה.
איך ולמה? הרי יש קרנות ישראליות שיושבות פה בשרונה ומשקיעות בסטארט-אפים ישראלים. ובכן, צללו לנתונים ובדקו מאיפה מגיעים אותם המשקיעים שהשקיעו כסף באותן הקרנות. אני מניח שאתם כבר מבינים לבד את התשובה. אז רק רציתי לזרוק את זה פה, לפעם הבאה שמישהו מערבב פוליטיקה עם כלכלה ותוהה על חשיבות הקשר האמריקני והשוק האמריקני להצלחת זה הישראלי.
בין העסקאות הבולטות של השנה:
כאמור, זה הזמן להגיד יותר ממילה טובה להיי-טק הישראלי. בשנה כל כך מורכבת מבחינה ביטחונית ופוליטית, תעשיית הסטארט-אפים המשיכה להתחזק ולהוביל. לצד השיאים במיזוגים ורכישות, נרשמה גם עלייה בהשקעות ושיתופי פעולה בתחומים כמו דיפנס-טק. למשל, עסקת רכישת Paragon בכ-900 מיליון דולר עליה דווח לא מזמן היא כנראה רק טעימה ממה שעוד צפוי להגיע.
בנוסף, מדיניות "פרו-עסקים" מצד הממשל האמריקני עשויה להרחיב את היקף האקזיטים ולפתוח את שוק ההנפקות לחברות ישראליות בולטות. רשימה ארוכה של חברות כמו Cato Networks, Deel, Via, Sync, eToro, Vast Data, Appsflyer, Wiz, Tipalti, Gong, Navan, Rapyd, HiBob, Lightricks, ועוד – כבר מכניסות מעל ל-100 מיליון דולר בשנה או קרוב לכך, ורק ממתינות להזדמנות שלהן לפרוץ לשוק.
ומה קורה בהשקעות בסטארט-אפים בארצות-הברית? אצל הדוד סם, תחום הבינה המלאכותית (AI) היה הכוכב הבלתי מעורער של 2024, כשהוא תופס 41% מכלל השקעות ההון-סיכון שהוזרמו לשוק. זה המון, זה מרשים, זה מרגש – אבל גם מדליק נורת אזהרה. כי לצד ההתלהבות מהשוק הזה, מתחילים לראות כאן את סימני הבועה: רוב החברות בתחום עדיין "שורפות" משאבי עיבוד יקרים, ורק מעטות, כמו OpenAI, מצליחות לייצר הכנסות משמעותיות ולצמוח עם מודל עסקי אמיתי.
ומה קורה בישראל? אצלנו התמונה מעורבת.
בעוד שה-AI שולט בארה"ב, בישראל תחום הסייבר ממשיך להוביל. ב-2024 נרשמו עסקאות מיזוגים ורכישות (M&A) בשווי של 2.9 מיליארד דולר בסייבר בלבד. תחומים נוספים, כמו SaaS וגיימינג, צוברים תאוצה, אך הסייבר נשאר הבחירה האסטרטגית של האקו-סיסטם המקומי וגם של הקרנות הגדולות.
אפרופו קרנות גדולות, זה הזמן לציין שכמה מהקרנות המובילות בעולם בחרו לפתוח משרדים בישראל דווקא השנה, אחרי אירועי השביעי באוקטובר. הן שלחו נציגים או שותפים כדי להעמיק את הפעילות שלהן בשוק המקומי. אני מדבר על קרנות כמו אנדריסן הורוביץ, סקויה, ג'נרל קטליסט, ואחרות. באילו תחומים הן התמקדו בהשקעות כאן בישראל? אני בטוח שאתם יכולים לנחש (רמז: אתם יכולים).
הסיבות לבחירה בתחום ברורות: יש לנו בו יתרון כוח אדם ייחודי (בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל), בידול טכנולוגי, ואקזיטים מהירים שמייצרים ערך מיידי לחברות הרוכשות, שממנפות את הטכנולוגיה להגדלת הכנסות.
על פניו, ההישגים מדברים בעד עצמם: ישראל חוותה עלייה בהיקף ההשקעות ושיא באקזיטים, תוך שהיא מצליחה לשמור על קצב דומה לזה של אירופה וארצות הברית – וזאת, למרות המציאות הסופר-מורכבת שלנו כאן: מלחמות רבות-חזיתות, זירה פוליטית שבירה ומשברים כלכליים שלא עוצרים את תעשיית ההיי-טק הישראלית, שדווקא מתמקדת בתחום כמו סייבר – יציב ועמיד יותר – במקום להצטרף לבועת ה-AI שמתחממת מעבר לים (ולפי הערכות ודעתי האישית, עלולה להתפוצץ בחלקה בשנים הקרובות).
מצד שני, במבט מאקרו, ישנן נקודות תורפה; בעוד שההשקעות בעולם חוזרות לעלות, הקצב בישראל עדיין איטי ביחס לשווקים הגלובליים. צריך גם לזכור שבשנים 2021-2023 חווינו צניחה תלולה במיוחד של 70% בהיקף ההשקעות, לעומת ירידה של "רק" 50% בארה"ב ובאירופה.
למה זה קרה? הפרשנות משתנה בהתאם לנרטיב ואולי אפילו העמדה הפוליטית שלכם: יש שיטענו שהפער בהשקעות בין ישראל לאירופה וארה"ב נובע ממשבר פוליטי פנים-ישראלי, ובראשו המאבק סביב הרפורמה / הפיכה המשפטית, ו"תהליכים" אחרים - שגורמים לאובדן אמון והאטת השקעות. אחרים יגידו שמדובר בתיקון טבעי - ישראל נהנתה מזינוק דרמטי בהשקעות בשנים 2018-2021 (עלייה של מעל ל-300%), שהיה חריג בהשוואה לארה"ב ואירופה, שצמחו "רק" ב-100%-200%. ולכן, לא בטוח שיש פה דרמה.
מה האמת? מי טועה? גם וגם? ימים יגידו.
האם אנחנו משקיעים מספיק בתחומי העתיד?
ישראל אמנם (נכון לכתיבת שורות אלו) היא מובילה עולמית בתחום הסייבר, אך התמחות יתר זו גם חושפת בעיה: ריכוזיות ההון. חלק גדול מההשקעות מהמיזוגים והרכישות מתרכזים בעולם הסייבר, בעוד תחומים אחרים כמו תוכנה ורטיקלית, בינה מלאכותית, טכנולוגיות עמוקות, דיפנס, ואפילו תחומי קונסומר ו-B2SBM, נשארים בצד.
בכנס הטרנדים והתחזיות שערכנו, משתתפים רבים הביעו חשש מהתופעה. סקר הסנטימנט העלה דאגה מהעובדה שתחומים אלה לא זוכים לזרימה מספקת של הון – הן בשלבים מוקדמים והן בשלבים המתקדמים של הצמיחה. אמנם אנחנו חיים ב"תור הזהב" של הסייבר הישראלי, אבל כשבוחנים את החברות שמובילות את ההיי-טק המקומי לעומק – monday, Wix, ורבות אחרות – ניכר שלא כולן הן חברות סייבר.
יתרה מזאת, המנכ"לים של אותן חברות לא בהכרח יוצאי יחידות כמו 8200, 81 או תלפיות. רבים מהם מגיעים מרקע שונה - יחידות קרביות, סיירות, או "רק" בעלי רקע מאתגר ותחרותי. מחקר מעניין שנערך לפני כמה שנים מצא ש-70% מהמנכ"לים של חברות ישראליות מובילות חוו אתגר משמעותי או טראומה בילדותם, או עסקו בספורט תחרותי. הפרופיל הזה מדגיש שישראל מייצרת מנהיגות וחדשנות מסוגים שונים, שלא תלויה אך ורק ביחידות טכנולוגיות צבאיות.
כדי שנוכל לבנות לא רק את ה-Wix או ה-Palo Alto הבאות, אלא גם את Rapyd, monday, Playtika ו-Gong הבאות (ועוד שמות, כבר הבנתם את הקונספט) - אנחנו זקוקים לגיוון וביזור בהשקעות שמתחילות כבר בשלבים המוקדמים, ולתת הזדמנות לצוותים שמציעים פתרונות לבעיות "אחרות".
בינה מלאכותית היא דוגמה מובהקת לתחום שמחייב השקעה משמעותית יותר. ישראל לא מצליחה להתחרות בזירה הגלובלית, שבה מדינות כמו ארצות הברית וסין מתקדמות בצעדי ענק. מייקל אייזנברג, שותף בקרן Aleph ובכיר בתעשיית ההון-סיכון הישראלית, מתריע שוב ושוב על המחסור בתמריצים ממשלתיים להקמת חוות שרתים, ועל הצורך להשיב לישראל את המוחות המבריקים שעזבו לטובת האקדמיות המובילות בעולם.
אני נוטה להסכים עם מייקל. תחום הבינה המלאכותית הפך למעין "מירוץ חימוש טכנולוגי", שבו מדינות וגופים עסקיים מתחרים על מיקומן של חוות השרתים העתידיות, שיפעילו את המודלים המתקדמים של חברות כמו OpenAI, ועל גיוס כוח אדם איכותי ומוגבל. זו תעשייה יקרה להחריד, שדורשת השקעות עמוקות ומתמשכות בטכנולוגיה, בשבבים, ובפיתוח מודלים חדשים.
למרות הפוטנציאל האדיר, הבינה המלאכותית עדיין סובלת ממצוקת מודל רווח ברור (ע"ע בועת ה-AI עליה דיברנו קודם לכן), מה שמגביר את הסיכון עבור משקיעים פרטיים, ומדגיש את הצורך במעורבות ממשלתית. השקעה ציבורית רחבת היקף יכולה למצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל בתחום, ולהפוך אותה לשחקנית מפתח בזירה הטכנולוגית הגלובלית.
ומה לגבי תחומים כמו חקלאות, בריאות, אנרגיה, ועוד? אלו עולמות שבהם הטכנולוגיה צפויה להוביל תהליכי "שיבוש" (Disruption) משמעותיים. השאלה הגדולה היא האם יש לנו את כוח האדם והידע המתאים כדי להקים חברות מובילות בקנה מידה עולמי גם בתחומים הללו, בדומה להצלחה שראינו בסייבר? זו סוגיה שמעסיקה רבים ממובילי ההיי-טק הישראלי, ויהיה מעניין לעקוב אחר המהלכים התשתיתיים - הן מצד הממשלה והן מצד השוק הפרטי - שיתוו את הדרך באזורים האלה.
בכנס הטרנדים והתחזיות שלנו ערכנו סקר סנטימנט בקרב 200 משקיעי הון-סיכון מובילים בישראל. התוצאות הצביעו על פער מעניין בין הנתונים היבשים לבין התחושות בשטח, ולכן היה חשוב לי להתחיל עם המספרים כדי לבסס פרספקטיבה לפני שנצלול לעומק התחושות.
הנה התוצאות:
לצד האופטימיות היחסית, אי אפשר להתעלם מהמציאות הכלכלית הכבדה שמכבידה על כלל אזרחי ישראל. תחזית הצמיחה הכלכלית לשנת 2024 עומדת על 0.2% בלבד – נתון נמוך במיוחד שצפוי להשפיע על כל שכבות האוכלוסייה, ונקבע בהתאם לתחזית הפסימית של בנק ישראל בעקבות המלחמה.
הגירעון הממשלתי, שגדל משמעותית במהלך השנה האחרונה בעקבות המלחמה, יצר נטל תקציבי עצום. אנו צפויים לשלם כ-50 מיליארד ש"ח בשנה בהוצאות לתשלום ריביות על החוב הממשלתי – גם עקב עליית החוב המגויס, אך גם עקב עליית הריבית על איגרות החוב הממשלתיות לאור ירידת דירוג האשראי של ישראל, שירד כבר שלוש פעמים בשנה האחרונה.
בשנים הקרובות, ההוצאות הללו צפויות לזנק לכמעט 100 מיליארד ש"ח בשנה – וזה עוד לפני שהגדלנו רשמית את תקציב הביטחון בצורה דרמטית. זהו כסף שהיה יכול לשמש לחיזוק תשתיות, חינוך, בריאות ושירותים ממשלתיים, אך במקום זאת נלקח מהתקציב – ובסופו של דבר מהכיס של כולנו, באמצעות עליות מיסים. זאת, בנוסף לעליית המע"מ ב-1%, עלייה בתשלומי ביטוח לאומי, מס הכנסה, קיצוץ בימי הבראה, ייקור הנסיעות בתחבורה הציבורית, ועוד.
צעדים אלה צפויים לייצר השפעה מעגלית שתכביד על מצבם הכלכלי של האזרחים ובשלב מסוים, תחלחל גם אלינו להיי-טק. המצב הזה עשוי להפוך את החיים בארץ לפחות נעימים מבחינה כלכלית, אלא אם כן אתם חלק מאקזיט או הנפקה גדולים במיוחד (ונשאר "משהו" גם לעובדים, ולא רק למשקיעים וליזמים).
למרות האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, ההיי-טק הישראלי ממשיך להוכיח שהוא הקטר הכלכלי של המדינה – וגם בשנת 2024, הוא מראה סימנים מעודדים שמאפשרים לנו להסתכל קדימה בביטחון. הנה כמה סיבות שמשאירות אותי אופטימי:
ישראל היא "אומת הסטארט-אפ", ולא במקרה. למרות המורכבות הביטחונית, כלכלית ופוליטית, סביר להניח שאנשים איכותיים ימשיכו לצאת מיחידות טכנולוגיות כמו 8200 ו-81 ולהקים חברות סטארט-אפ מוצלחות. קרנות הון-סיכון, שמזהות את היתרונות של השוק המקומי (שעדיין נתפס כפחות תחרותי בהשוואה לסיליקון ואלי, שם מאות קרנות מתחרות על כל עסקה רלוונטית), ימשיכו להשקיע בסטארט-אפים ישראלים. בנוסף, בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב עשויה לעודד מדיניות "פרו-עסקית" הכוללת די-רגולציה, ובכך לפתוח עוד יותר את שוק המיזוגים והרכישות.
ההיי-טק הישראלי צפוי להמשיך ולתפקד כקטר של המשק גם בשנים הקרובות, במיוחד ככל שהמצב הפוליטי יתבהר. ישראל כבר נתפסת (בעיקר במערב ובמדינות המפרץ) כמנצחת במלחמה – לא רק צבאית וטכנולוגית, אלא גם תדמיתית ומנטלית. תפיסה זו עשויה לחזק את המומנטום סביב תעשיות מתפתחות כמו דיפנס-טק, ולהפוך אותן למוקד חדש של צמיחה כלכלית.
עם זאת, זה תלוי בעיקר בנו. עלינו להשכיל להמשיך ולגוון את מוקדי ההשקעות, להאיץ פיתוח תשתיות טכנולוגיות ולשמור על מצוינות כערך מרכזי. אם נצליח בכך, ההיי-טק לא רק ישמור על מעמדו המוביל בכלכלה הישראלית, אלא גם בזירה הטכנולוגית העולמית.
מה אני קורא, שומע ומאזין לו ויכול לעניין גם אותך 🤓
🎙️ פודקאסט מומלץ: שני פרקים מיוחדים ב-"עוד פודקאסט לסטארטאפים" שכדאי להאזין להם - ראיון עם מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן Aleph, על בינה מלאכותית כאירוע תשתית לאומי - לא רק טכנולוגיה, אלא מהפכה בקנה מידה רחב. והשיחה שלי עם אלן פלד, מייסד ושותף מנהל בקרן וינטג', בה דיברנו על עתיד ההיי-טק הישראלי והסכנות של ריכוזיות הענף בתחום אחד בלבד.
📊 דו"ח מרתק: קרן וינטג' הציגה ב"כנס הטרנדים והתחזיות" שלנו סקירה מעמיקה על המגמות הצפויות בהיי-טק הישראלי לשנים 2024-2025. כעת, דו"ח מצב שוק ההון-סיכון השנתי 2024 זמין להורדה וקריאה, ממש כאן.
🤖 מצגת שתהנו ממנה: AI is Eating the World – סיכום שנה מרתק ותחזיות לשנה הבאה מאת האנליסט הנודע בן אוואנס, שבכל שנה מכין מצגת מקיפה הבוחנת מגמות מאקרו ואסטרטגיה בתעשיית הטכנולוגיה.
שלכם,
גיא
