גיליון דצמבר 2024: הכוח של שאלות טובות‎

‍

‍

‍

‍

שלום וברוכים הבאים לניוזלטר מס' 9,

‍

‍

עוד רגע אנחנו נפרדים מהשנה האזרחית - וזה בדיוק הזמן לעצור, להביט לאחור ולשאול את עצמנו: מה עבד לנו השנה, מה פחות, ומה היינו יכולים לעשות אחרת?

לפני כמה חודשים ישבתי עם צוות סטארט-אפ מהפורטפוליו שלנו. הם היו על סף התרחבות משמעותית, אבל משהו הרגיש תקוע. פגישות העבודה התארכו והפכו למעגל בלתי נגמר של דיונים – על אסטרטגיה, תמחור, ואפילו על עצם המוצר.

בשלב מסוים עצרתי ושאלתי אותם: "אם הייתם מקימים את החברה מחדש ויכולים לשנות בה דבר אחד מהותי - מה הייתם משנים, ולמה?"

החדר השתתק. זו שאלה פשוטה לכאורה, אבל היא תפסה אותם לא מוכנים. ואז זה קרה - השקט התחיל להתפוגג, ורעיונות חדשים החלו לצוף. מחשבות שלא נאמרו קודם נשמעו, ואפילו ערערנו יחד על כמה "אמיתות קדושות".

החוויה הזו הזכירה לי שוב את הכוח שיש לשאלות טובות. איכות התשובות שלנו תלויה ישירות באיכות השאלות שאנחנו שואלים. לפעמים, השאלה הנכונה חשובה אפילו יותר מהתשובה.

סוף השנה היא הזדמנות טובה לעצור ולשאול את עצמנו "שאלות גבוהות" שיעזרו לנו להגדיר מחדש דפוסים, לאתגר את המוכר ולפתוח כיווני חשיבה חדשים. למה הכוונה? אל דאגה, נרחיב על כך.

אם אתם נהנים מהניוזלטר הזה, אשמח שתעבירו אותו לחבר/ה שיכולים להפיק ממנו ערך, ותזמינו אותם להירשם, כאן.
‍

אפשר גם לשלוח לי מייל תגובה -  אני תמיד שמח לדבר אתכם.

‍

קריאה נעימה,

גיא

‍

‍

‍

מה מחכה לכם החודש בניוזלטר
‍

• למה עם השנים אנחנו שואלים את עצמנו פחות שאלות?
• זה לא תמיד נוח לעמוד על הקווים
• איך מבדילים בין "שאלה גבוהה" ו"שאלה נמוכה"?
• איקגאי (Ikigai) - הכירו את המודל היפני לחיים מלאי משמעות
• לא כל מה שנוצץ זהב (אז למה אנחנו עדיין רודפים אחריו?)

‍

‍

לדעת לשאול נכון
‍

חלק מהמחקרים מראים שילדים שואלים בממוצע כ-400 שאלות ביום, אבל כמבוגרים, המספר הזה צונח משמעותית. למה? אולי כי אנחנו מפחדים להיראות טיפשים, או חוששים לחשוף חוסר ידע. ואולי, פשוט התרגלנו להניח שאנחנו כבר יודעים את התשובות.

ומה אם איכות החיים שלנו תלויה באיכות השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו?

במהלך השנים למדתי ששאלות הן לא רק כלי לקבלת תשובות. הן מפתח שעוזר לנו להבין את עצמנו לעומק, לדייק את הדרך שלנו, ולעצב את ההחלטות החשובות בקריירה ובחיים.

אני מחלק את השאלות לשתי רמות:

• שאלות גבוהות - שאלות מדרגה ראשונה שמכוונות לעומק.
• שאלות נמוכות - שאלות מדרגה שנייה שממוקדות בפרטים.

מהן "שאלות גבוהות"?
שאלות גבוהות מכוונות לנקודות העומק שמגדירות את מי שאנחנו - הערכים, המטרות הגדולות שלנו והנחות היסוד. הן דורשות מחשבה עמוקה, סבלנות, ונכונות להתמודד עם תשובות מורכבות שיכולות להיות לא נוחות.

אלו שאלות כמו:

• "מה באמת חשוב לי?"
• "איזו סביבה תאפשר לי להצליח?"
• "מה יגרום לי לקום בבוקר עם תחושת התרגשות אמיתית?"
• "מה עדיף לי - חופש פעולה כעצמאית או יציבות כשכירה?"

שאלות מהסוג הזה לא תמיד מספקות תשובה מיידית וברורה, אבל הן מחברות אותנו למהות שלנו – אל מה שמניע אותנו באמת, ויוצר אצלנו סיפוק עמוק ומשמעותי.
‍

ומהן "שאלות נמוכות"?
שאלות ממוקדות יותר (ולעיתים שטחיות), שעוסקות בפרטים טכניים שקל למדוד. הן חשובות, אבל רק אחרי שהגדרנו את התמונה הגדולה בעזרת השאלות הגבוהות.

כמו למשל:

• "מה יהיה הטייטל שלי?"
• "כמה ארוויח במשכורת החודשית?"
• "כמה ימי חופשה מגיעים לי?"
• "מה הן 3 המשימות הקריטיות שלי השבוע?"

בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה חשובה, אני ממליץ להתאמן על המדרג, ולשאול את עצמכם: באיזו רמה אני נמצא/ת? כי ברגע שמתחילים לשאול נכון, הדרך הופכת הרבה יותר ברורה ומדוייקת לנו.
‍

האתגר האמיתי הוא לדעת לשאול את השאלות הנכונות, בזמן הנכון ובהקשר הנכון.


‍

איך שאלות גבוהות עיצבו את הקריירה שלי

‍

אחרי השירות שלי ב-8200, מצאתי את עצמי מתמודד עם שאלה משמעותית מדרגה ראשונה: "איך אני יכול לשלב יצירה עם עבודה שמדברת ללב שלי?".

השאלה הזו הובילה אותי למסלול קריירה חדש. התשובה שהגעתי אליה הייתה עולם העיתונות - תמיד אהבתי לכתוב, והרצון להפוך את התשוקה הזו למקצוע יומיומי נראה כמו הבחירה הנכונה.

שלחתי קורות חיים כמעט לכל מקום אפשרי, כולל ל"דואר האדום" של מערכות עיתונים – תיבת מייל אנונימית להעברת מידע ומסרים. למרות שלא היה לי ניסיון קודם או תואר אקדמי, הצלחתי להתקבל ל"גלובס", שם התחיל הפרק הראשון בקריירה שלי כעיתונאי.

העבודה בעיתונות הייתה מרתקת. כל יום היה שונה, מלא באתגרים ודרש ממני מעורבות עמוקה – בביצוע ראיונות, תחקירים נרחבים, והיכולת לפשט ולהנגיש נושאים מורכבים לקהל הרחב.

אבל אחרי שלוש שנים, משהו בי התחיל להשתנות. השאלות שענו על הצרכים הראשוניים שלי כבר לא הספיקו. התחלתי להרגיש שהעבודה, זו שהייתה בעבר מרתקת, דורשת ממני כעת תכונות ביקורתיות ושיפוטיות שמרחיקות אותי מהאדם שאני רוצה להיות.

הרגשתי שאני כותב על אנשים שעושים, אבל לא חלק מהעשייה בעצמי. הבנתי שאני צריך לשאול את עצמי שאלות גבוהות חדשות כדי להמשיך הלאה.

וכך החלו לצוץ שאלות שונות, עמוקות יותר:

• "איך אני יכול להשפיע בצורה חיובית יותר?"
• "האם אני רוצה להישאר על הקווים, או להיות זה שבלב הזירה?"
• "איך אני רוצה שהעשייה היומיומית שלי תיראה?"

ההבנה הזו, שצמחה מתוך השאלות ששאלתי, הובילה אותי לקבל החלטה לא פשוטה: לעזוב את "גלובס".
באותו הזמן, לא ידעתי להגדיר במדויק את התחושות שלי. אבל היה לי ברור דבר אחד – אני לא רוצה להישאר רק צופה מהצד. רציתי להיות חלק מהשינוי ולא לתעד אותו, לקחת חלק בעשייה האמיתית.

כך מצאתי את עצמי עובר לעולם העסקי. פיתוח עסקי ומכירות בסוכנות דיגיטל מרקטינג כתפקיד ראשון, ולאחר מכן - התפקיד ששינה את מסלול הקריירה שלי לגמרי - ניהול תוכנית היזמות של 8200. התפקיד הזה היה תשובה מדויקת לשאלות מדרגה ראשונה ששאלתי את עצמי, כי דרכו יכולתי להשפיע בצורה אמיתית, לעסוק בעשייה משמעותית שמחברת בין אנשים ורעיונות, ולעבוד עם יזמים יצירתיים שרוצים לחולל שינוי.

‍

‍

ללמוד מהשאלות הנכונות
‍

אחרי שסיימתי את תפקידי בתוכנית היזמות, מצאתי את עצמי מוצף בהצעות עבודה. זו הייתה חוויה מרגשת ומחמיאה, מלאה בהזדמנויות מפתות – טייטלים נוצצים, שכר גבוה, ומקומות עבודה יוקרתיים.

אבל למרות כל אלו, לא הצלחתי לקבל החלטה. משהו לא התחבר.

כשניסיתי להבין למה, הבנתי שהשאלות שהתמקדתי בהן היו שאלות נמוכות כמו, מה יהיה השכר שלי? מי יהיה המנהל הישיר שלי? איזה טייטל יופיע בקורות החיים שלי, ומה הוא יגיד עליי?

השאלות האלו, למרות שהן לגמרי לגיטימיות, לא הצליחו לכוון אותי באמת.

הנקודה המכריעה הגיעה כשעצרתי - ובדרינק אל תוך הלילה עם חבר יקר החלטתי שלא לוותר לעצמי, ובמקום, התחלתי לשאול את עצמי שאלות גבוהות, כאלה שמחברות לערכים ולמטרות העמוקות שלי:
‍

• "איזו סביבה אני צריך כדי לפרוח?"
• "מה באמת יגרום לי להתמיד ולשגשג?"
• "איך אני יכול לחבר בין הערכים שלי לעשייה היומיומית שלי?"
  ‍

בעקבות כך, בתוך תהליכי המיון השונים, התחלתי ללמוד להקשיב לעצמי – וגם לשים לב למה שהתהליך עצמו מלמד על החברה שמולי ועליי.

למשל, בחברת מודיעין עסקי הציעו לי מענק חתימה מרשים ושכר גבוה. שם הבנתי שתגמול מאד משמעותי לא מספיק לי – שאני חייב להרגיש חיבור אמיתי לסביבת העבודה ולעשייה. הסיפור הביטחוני שלי כקצין מודיעין ביחידה כבר לא היה "הסיפור שלי." זה לא היה המקום שבו אוכל לפרוח (מענה לשאלה הראשונה).

בארגון פיננסי אחר, התהליך היה מסורבל ובירוקרטי, מה שגרם לי להבין עד כמה אני זקוק לדינמיות ולעבודה עם אנשים שמקבלים החלטות מהר (מענה לשאלה השנייה). אחרי הכול, תהליכי המיון עצמם משקפים את התרבות הארגונית – חשוב לשים לב אליהם.

ובעיקר, למדתי להבחין מתי העיניים שלי בורקות – ומתי לא. הן ברקו בעיקר כששמעתי על אפשרויות לעבודה עם יזמים, בסביבה גלובלית ודינמית, עם מקום להקשיב וליישם את הרעיונות שלי.

ובכל זאת, עדיין הייתי מבולבל. למרות כל השאלות וההבנות, משהו בי עדיין לא הצליח להחליט.

‍

ואז הקמנו את פיוז'ן

מי שעזר לי לעשות את הצעד הבא היה יזם ותיק ומצליח שליווה אותי בתהליך והציע לי להצטרף כשותף בפירמת השקעות מצליחה שהקים. הוא אמר לי משפט פשוט, אבל כל כך עוצמתי:

"גיא, אתה יזם בנשמה. אתה לא תנוח עד שתקים משהו משלך. העיניים שלך נוצצות כשאתה מדבר על זה. אני מציע לך ללכת על זה. אם תיכשל, תמיד יש לך מקום אצלנו. אבל אני מאמין שתצליח."‍

השיחה הזו איפסה אותי. היא גרמה לי להבין שבעוד ששאלתי את עצמי לא מעט שאלות, לא עסקתי בכולן. הייתי צריך להתמקד בשאלות הגבוהות באמת – אלה שיחברו אותי למה שחשוב לי עכשיו: מה הלב שלי אומר? מה באמת חשוב לי כרגע?

הבנתי שהמסלול שלי חייב לעבור דרך יצירה של משהו משלי – פירמת השקעות ותוכנית אקסלרטור שמבוססת על חזון שהאמנתי בו: לספק מימון ראשוני ליזמים מעולים שמחכים להזדמנות הראשונה שלהם. לא רק צ'ק, אלא פלטפורמה שלמה שמעניקה ערך מוסף אמיתי – תכנים מעשיים, חיבורים משמעותיים, סדנאות ואירועים שמתרחשים בעולם האמיתי, לא רק במרחב הווירטואלי.

יותר מזה, הבנתי שהמסלול שלי עובר דרך אתגר מתמיד ולמידה, דרך האפשרות (והזכות) לקום בכל בוקר לעשייה שיש בה משמעות ויצירה – ולא רק "מקום עבודה". זה היה ברור לי: אני צריך ללכת בדרך משלי. דרך שתאפשר לי ללמוד, להתפתח ולצמוח.

הבנתי גם שאני זקוק לאוטונומיה מלאה, הרבה מעבר למה שאוכל לקבל בכל תפקיד אחר. הייתי צריך ליצור משהו שיש לו דנ"א שאני מאמין בו בכל ליבי, כזה שיגרום לי לקום בבוקר בהתלהבות ובתחושת מטרה אמיתית.

‍

שום הצעת עבודה, גם עם שכר גבוה וטייטל נוצץ, לא דיברה אליי באותה העוצמה כמו הדברים האלה.

ההבנה הזו הובילה אותי להקים את קרן ותוכנית פיוז'ן, יחד עם שותפי יאיר ורדי. ידענו שאנחנו יוצאים להרפתקה לא פשוטה. הסתכלנו למציאות בלבן של העיניים והבנו שאין לנו את המשאבים שאנחנו צריכים.

ובכל זאת, החלטנו ללכת על זה – כנגד כל הסיכויים. במשך שנתיים, בלי כסף ומשכורות, ישנים על ספות של חברים ושורפים את כל החסכונות (שגם ככה לא היו לנו), בלי הבטחה שנצליח לשכנע משקיע ראשון להאמין בנו.

אבל המשכנו, כי ענינו לעצמנו על השאלות הנכונות:

• מה מסב לנו סיפוק? לעבוד עם יזמים ויזמות ולייצר אופרציה שמעניקה להם כלים לצמיחה אמיתית.
• מה אנחנו רוצים ליצור? פלטפורמה מובילה ושונה בשוק המקומי, שנותנת מעטפת מלאה וערך מעבר לכסף.
• איך אנחנו רוצים לפעול? לא רק לשבת בבורד ולתת עצות, אלא להוביל שינוי אמיתי בשטח.
• וכמובן לפני כל אלו באו כל השאלות הגבוהות שתיארתי מעלה - מה "עושה לי את זה"? מה הלב שלי אומר? מה מרגיש נכון? מה חשוב לי ברמה הכי גבוהה (אוטונומיה, להיות מוכוון עשייה, ליצור, ללכת בדרך שלי).

לצד השאלות הגבוהות, התמודדנו גם עם שאלות נמוכות ופרקטיות, כמו: איך מגייסים כסף? איך מייצרים הכנסות? ואיך הופכים את החזון שלנו למציאות?

עד היום, יאיר ואני עושים "צ'ק-אין" תקופתי כשותפים, מוודאים ש"מפת השותפות" שלנו תואמת, ושאנחנו זוכרים למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

אבל יותר מהתשובות, למדנו שהדבר החשוב ביותר הוא לשאול את השאלות הנכונות – ולא להפסיק לשאול אותן.

‍
‍

איך לשאול שאלות גבוהות ונמוכות – פרקטיקה ליישום

‍

עכשיו תורכם. מה השאלה שריחפה לכם בראש לאורך קריאת הניוזלטר, שאתם מפחדים לשאול אפילו את עצמכם? מה הדבר שאתם יודעים בלב שהוא חשוב ונכון לכם, אבל לא מעזים להתמודד איתו?

בדרך כלל השאלה שמפחיד אתכם לשאול את עצמכם/ן, היא השאלה הרלוונטית. אל תתנו לה לחמוק מראשכם מבלי להתמודד איתה, כמו שאתם עושים בדרך כלל.

שאלות גבוהות נוגעות בנקודות העומק שמחברות אתכם לערכים שלכם, למהות שלכם, ולמטרות הגדולות בחיים. כדי לשאול אותן, צריך לעצור לרגע, לפנות לעצמכם זמן להרהור אמיתי.

הנה כמה שאלות גבוהות שכדאי להתחיל איתן:

• "מה גורם לי להרגיש שאני עושה משהו משמעותי?"
• "איך אני יכולה לעצב את הקריירה שלי כך שתשקף את מי שאני באמת?"
• "מה גורם לי להרגיש תחושת שייכות במקום בו אני עובד?"
• "אילו מיומנויות אני רוצה לרכוש עכשיו כדי שישרתו אותי בעתיד?"
• "מה החלום שאני לא מעיזה לספר לאחרים?"
• "איזה שינוי קטן אני יכולה לעשות היום, שיכול להשפיע על העתיד שלי?"
• "מה לא עובד בחיי והייתי רוצה לשנות?"
  ‍

שאלות נמוכות ממוקדות בפרטים הטכניים ובפתרונות מעשיים, הן מקבלות משמעות אמיתית רק כשיש להן הקשר רחב וברור. נסו לשאול אותן רק אחרי שהגדרתם את המטרות הגדולות שלכם.


כמה דוגמאות לשאלות נמוכות:

• "מהן שלוש המשימות הקריטיות שאני חייב לבצע כדי להתקדם השבוע?"
• "מי יכול לעזור לי להתמודד עם האתגר הזה?"
• "מה יחשב כהצלחה בפרויקט הזה?"
• "מה השכר שאני רוצה לקבל בקפיצת המדרגה הבאה שלי?"
• "מה התנאים שחשובים לי ואני לא מוכנה לוותר עליהם?"
• "איך אני מתעדף את המשימות שלי כדי למקסם את הזמן שלי?"

כדי לצמוח באמת, צריך לא רק לשאול שאלות אלא לעמוד מול התשובות, גם כשהן לא נוחות לנו. כי ברגע שתשאלו, הדרך קדימה תהפוך לברורה הרבה יותר.

אם תרצו לשתף אותי בתשובה לאחת מהשאלות הגבוהות או הנמוכות שלכם, אני מבטיח לקרוא ולהתייחס. אשמח ללמוד מכם ולהמשיך את השיח.

‍

‍

שרינג איז קארינג

המלצות קריאה, האזנה וצפייה לחיים טובים יותר 🤓

🎙️ לשמוע עוד על המסע האישי שלי: הראיון שלי בפודקאסט "כשאהיה גדול" , בו שיתפתי על המסע שלי - מהשירות ב-8200 דרך עולם העיתונות, המעבר ליזמות חברתית, ועד להקמת פיוז'ן. ואיך שאלתי את עצמי "שאלות גבוהות" כדי להגיע לאן שהגעתי עד כה.
‍

💡לדעת לשאול נכון: וורן ברגר, מחבר הספר "A More Beautiful Question", חקר דרך שיחות עם מאות ממציאים, יזמים ומובילים יצירתיים מכל העולם, איך שאילת שאלות נכונות מובילה ליצירת רעיונות פורצי דרך ולפתרון בעיות מורכבות. לפני שאתם צוללים לספר, מוזמנים לקרוא ראיון קצר איתו על הכוח של שאילת שאלות.
‍

🗺️ הסיבה לקום בבוקר: איקיגאי (Ikigai) הוא מודל יפני שמציע מפה אישית למציאת המשמעות שלנו, במפגש בין מה שאנחנו אוהבים, טובים בו, מה שהעולם צריך, ומה שיכול להניב לנו תשלום. זו תורה שלמה ומעניינת שכדאי לחקור, ובדרך להשתמש בטמפלט המעולה הזה ב-Miro כדי ליצור את המפה שלכם ולגלות את האיקיגאי האישי שלכם.

‍

עד השנה הבאה,

גיא

‍

‍